בתי המשפט בישראל עברו לבינה מלאכותית? הנוהל החדש שמסעיר את עולם המשפט

האם שופטים בישראל משתמשים בבינה מלאכותית?

עד לפני זמן לא רב, עצם הרעיון ששופט, עוזר משפטי או מערכת בתי המשפט יעשו שימוש בכלי בינה מלאכותית נשמע כמעט דמיוני. אלא שכיום מדובר כבר לא בהשערה או בניסוי נקודתי. הרשות השופטת בישראל פרסמה לראשונה קוד אתי רשמי ומפורט המסדיר את השימוש בכלי בינה מלאכותית במערכת בתי המשפט, ובכך אישרה באופן רשמי כי השימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט אינו רק מותר — אלא במקרים מסוימים אף רצוי.

המשמעות היא שאחד המוסדות השמרניים והחשובים ביותר במדינת ישראל מכיר בכך שבינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מעולם המשפט של המאה ה-21.

מהו הנוהל החדש של הרשות השופטת?

ביום 26.03.2026 נכנס לתוקפו מסמך רשמי שכותרתו „קוד אתי לשימוש בכלי בינה מלאכותית ברשות השופטת”, שפורסם כהוראת נוהל מספר 01-26 של מנהל בתי המשפט, וחתום עליו השופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט. מדובר במסמך תקדימי המסדיר לראשונה את הדרך שבה שופטים, רשמים, עוזרים משפטיים, מתמחים, מזכירויות ועובדי מערכת בתי המשפט רשאים להשתמש בכלי בינה מלאכותית.

לקריאת הנוהל הרשמי באתר הרשות השופטת

אז התשובה היא כן — בתי המשפט משתמשים בבינה מלאכותית

אחת הנקודות המעניינות ביותר בנוהל היא שהרשות השופטת אינה אוסרת שימוש בבינה מלאכותית — להפך. הנוהל קובע במפורש:

מותר ורצוי לעשות שימוש בכלי בינה מלאכותית.

עוד נקבע כי השימוש בכלים אלו עשוי:

• לייעל את עבודת בתי המשפט.
• לשפר את השירות לציבור.
• לחסוך זמן שיפוטי.
• לצמצם עומסים.
• לקצר הליכים משפטיים.
• לשפר את איכות העבודה המשפטית והמינהלית.

עבור עורכי דין, בעלי דין ואנשי מקצוע מדובר באמירה דרמטית.

האם בינה מלאכותית מחליפה שופטים?

חד-משמעית לא. הרשות השופטת מדגישה שוב ושוב לאורך הנוהל כי בינה מלאכותית היא כלי עזר בלבד. הנוהל קובע כי האחריות על כל החלטה שיפוטית נותרת בידי השופט היושב בדין, וכי שום מערכת בינה מלאכותית אינה רשאית להחליף את שיקול הדעת האנושי. כל החלטה חייבת להיבדק, להישקל ולהיחתם על ידי המותב עצמו. במילים אחרות: הבינה המלאכותית יכולה לסייע — היא אינה יכולה לשפוט.

מה מותר לשופטים ולעוזרים משפטיים לעשות באמצעות AI?

מהנוהל עולה כי ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית לצורך:

• סיוע אדמיניסטרטיבי.
• ייעול תהליכי עבודה.
• עיבוד מידע.
• סיוע במחקר משפטי.
• סיכומים ראשוניים.
• משימות טכניות ומשרדיות שונות.

יחד עם זאת, כל תוצר חייב לעבור בדיקה אנושית מלאה.

הסכנה הגדולה: „הזיות” של בינה מלאכותית

אחד החלקים המעניינים ביותר בנוהל עוסק בתופעה שמוכרת לכל מי שהתנסה בכלי AI — הרשות השופטת מזהירה מפני „הזיות” (Hallucinations), כלומר:

• פסקי דין שלא קיימים.
• ציטוטים מומצאים.
• הפניות שגויות.
• סיכומים שאינם תואמים את המציאות.

הנוהל מדגיש כי מערכות בינה מלאכותית עלולות להציג מידע שגוי בביטחון מלא, ולכן קיימת חובה לבדוק ולאמת כל תוצר. זוהי למעשה אותה אזהרה שמקבלים גם עורכי דין המשתמשים בכלים מתקדמים.

אסור להזין תיקים לכלי AI חיצוניים

נקודה חשובה במיוחד עבור עורכי דין ומתדיינים: הרשות השופטת אוסרת להזין לכלי בינה מלאכותית חיצוניים מידע מתוך תיק משפטי. האיסור כולל בין היתר:

• כתבי טענות.
• מידע אישי על בעלי דין.
• טיוטות החלטה.
• מידע חסוי.
• מסמכים פנימיים.

הסיבה ברורה: שמירה על פרטיות, חיסיון ואבטחת מידע.

האם בתי המשפט יודעים שגם עורכי דין משתמשים ב-AI?

כן, ואפילו מתייחסים לכך במפורש. הנוהל קובע כי שופטים ועוזריהם צריכים להיות מודעים לכך שחלק מבעלי הדין ועורכי הדין עושים שימוש בכלי בינה מלאכותית לצורך ניסוח כתבי טענות, חיפוש פסיקה, מחקר משפטי ואיתור מקורות מידע. לכן הנוהל מחייב בדיקה קפדנית של כל הפניה משפטית, גם כאשר היא מופיעה במסמך שהוגש לבית המשפט.

האם הציבור יידע מתי בתי המשפט משתמשים בבינה מלאכותית?

כן. הנוהל מחייב את הרשות השופטת לפעול בשקיפות ולעדכן את הציבור בדבר השימושים הנעשים בבינה מלאכותית באמצעות אתר האינטרנט שלה. עם זאת, נקבע כי בדרך כלל אין חובה לגלות שימוש שגרתי בכלי בינה מלאכותית במסגרת העבודה היומיומית.

מה המשמעות עבור עורכי דין?

המסר ברור: אם בתי המשפט בישראל נערכים לעידן הבינה המלאכותית, גם עורכי הדין חייבים לעשות זאת. עורך דין שאינו מכיר כלי AI מודרניים עלול למצוא את עצמו בפיגור מקצועי, ומצד שני שימוש לא מבוקר עלול ליצור טעויות חמורות. לכן השילוב הנכון הוא: בינה מלאכותית + ניסיון משפטי + ביקורת אנושית — זהו למעשה גם העיקרון שאימצה הרשות השופטת עצמה.

מה המשמעות עבור הציבור?

עבור אזרחי ישראל מדובר בהתפתחות משמעותית. המטרה המוצהרת של הרשות השופטת היא קיצור הליכים, שיפור השירות, ייעול העבודה, הפחתת עומסים ושיפור הנגישות למערכת המשפט. אם הכלים הללו ייושמו בצורה אחראית, ייתכן שבעתיד נראה מערכת משפט מהירה ויעילה יותר.

שאלות נפוצות

האם שופטים בישראל משתמשים בבינה מלאכותית?

כן. הרשות השופטת מתירה ואף מעודדת שימוש אחראי בכלי בינה מלאכותית בהתאם לנוהל החדש.

האם AI יכול להחליט במקום שופט?

לא. האחריות להחלטה השיפוטית נשארת בידי השופט בלבד.

האם מותר להזין כתבי טענות ל-ChatGPT?

לפי הנוהל, חל איסור להזין מידע מתיקים לכלי AI חיצוניים.

האם עורכי דין משתמשים בבינה מלאכותית?

כן, והרשות השופטת אף מתייחסת לכך במפורש בנוהל.

מתי נכנס הנוהל לתוקף?

ביום 26 במרץ 2026.

פרטי הנוהל

שם המסמך	קוד אתי לשימוש בכלי בינה מלאכותית ברשות השופטת
מספר נוהל	הוראת נוהל מנהל בתי המשפט 01-26
מועד כניסה לתוקף	26 במרץ 2026
חתום	השופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט

סיכום

מערכת המשפט הישראלית נכנסה באופן רשמי לעידן הבינה המלאכותית. הנוהל החדש של הרשות השופטת אינו חושש מהטכנולוגיה, אך גם אינו נכנע לה — במקום זאת הוא קובע עיקרון פשוט: אפשר ואף רצוי להשתמש בבינה מלאכותית, כל עוד האדם נשאר אחראי לתוצאה. זהו מסר חשוב לשופטים, לעורכי דין ולציבור כולו. העתיד כבר כאן, והשאלה אינה האם הבינה המלאכותית תשפיע על עולם המשפט — אלא כיצד נשתמש בה בצורה נכונה, אחראית וחכמה.

יצירת קשר

עו“ד דוד אהרן משה מלווה לקוחות פרטיים, חייבים, בעלי עסקים וחברות בתחומי הוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הסדרי חוב, מקרקעין, ליטיגציה אזרחית וייעוץ עסקי, תוך בחינת נסיבות כל מקרה לגופו. טלפון: 04-6790330 · נייד: 050-231-3960 · אתר: oa-law.com · דוא“ל: David@oa-law.com.

גילוי נאות

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בהתאם לנסיבות המקרה.