בשביל רוב האנשים, כרטיסי האשראי, מסגרת האשראי והמינוס בבנק הם חלק בלתי נפרד מהחיים הכלכליים היומיומיים. אנחנו משלמים בכרטיס, מושכים מהמסגרת, נכנסים למינוס בסוף החודש ויוצאים ממנו במשכורת. אבל כשאדם נקלע לחדלות פירעון, עולות שאלות מעשיות ומיידיות: ׳מה יקרה לכרטיסי האשראי שלי? יבטלו לי אותם? אוכל עדיין לשלם בכרטיס? מה עם המינוס — הוא נכלל בחובות? ומה קורה לחיובים הקבועים שיורדים מהכרטיס?׳. אלה שאלות פרקטיות שמשפיעות על ההתנהלות היומיומית, ולכן חשוב להבין את התשובות. במאמר זה אסביר, מתוך ניסיון מהמשרד בעפולה, מה קורה לכרטיסי האשראי, למסגרת ולמינוס בחדלות פירעון, ואיך מתנהלים נכון מול הבנק וחברות האשראי.
המינוס והמסגרת — הם חוב לכל דבר
נתחיל מהמינוס וממסגרת האשראי. כשאתם במינוס, או כשמשכתם מהמסגרת, אתם למעשה חייבים כסף לבנק — זהו חוב לכל דבר ועניין, בדיוק כמו הלוואה. ולכן, בחדלות פירעון, המינוס והיתרה השלילית במסגרת נכללים בחובות שההליך מסדיר, ועשויים להימחק בהפטר יחד עם שאר החובות.
הרבה אנשים לא חושבים על המינוס כ׳חוב אמיתי׳ כי הוא ׳רק מינוס בבנק׳ — אבל הוא בהחלט חוב, ולעיתים חוב משמעותי עם ריבית גבוהה. הבשורה: גם המינוס והמסגרת הם חלק מהתמונה שההליך מטפל בה, ואינכם ׳תקועים׳ איתם. הם נכנסים להסדר הכולל ככל חוב אחר.
חוב בכרטיס האשראי
כרטיס אשראי הוא למעשה קו אשראי — כשאתם מחייבים בכרטיס ולא משלמים את מלוא הסכום, אתם חייבים לחברת האשראי או לבנק. חוב זה, בדיוק כמו המינוס, הוא חוב אזרחי שנכלל בהליך חדלות פירעון. יתרת החוב בכרטיס עשויה להימחק בהפטר יחד עם שאר החובות.
זה כולל גם חיובי קרדיט (תשלומים נדחים), הלוואות שנלקחו דרך הכרטיס, ויתרות שנצברו. כל אלה הם חובות שההליך מסדיר. חברות האשראי, כמו כל נושה, מגישות תביעות חוב בהליך, ויתרת החוב כלפיהן נכנסת להסדר. אינכם צריכים להמשיך לשלם אותן בנפרד מחוץ להליך.
האם יבטלו לי את הכרטיסים?
זו שאלה מעשית חשובה. כשנכנסים לחדלות פירעון, סביר שכרטיסי האשראי הקיימים — בעיקר אלה שמקושרים לחובות שנכנסים להליך — יבוטלו או יוגבלו. הבנק וחברות האשראי, כשהם נושים בהליך, אינם ממשיכים בדרך כלל להעמיד לכם אשראי חדש. זה הגיוני: אי אפשר ׳למחוק חוב ישן׳ ובו זמנית להמשיך לצבור חוב חדש באותו כרטיס.
המשמעות המעשית: צריך להיערך לחיות בלי כרטיסי אשראי רגילים, לפחות בתקופת ההליך. זה דורש התאמה, אבל הוא גם חלק חשוב מהשיקום — ללמוד להתנהל מהכסף שיש, ולא מאשראי. בהמשך, אחרי ההפטר, אפשר בהדרגה לבנות מחדש את היכולת לקבל אשראי.
איך משלמים בלי כרטיס אשראי
אם הכרטיסים מוגבלים, איך מתנהלים? יש פתרונות מעשיים. כרטיס דביט (חיוב מיידי) מאפשר לשלם ישירות מהיתרה שבחשבון, בלי אשראי — אתם משלמים רק ממה שיש לכם. זהו למעשה כלי בריא יותר, שמונע צבירת חוב. בנוסף, אפשר להתנהל במזומן, בהעברות, ובאמצעי תשלום שאינם מבוססי אשראי.
המעבר הזה — מחיים על אשראי לחיים מהכסף שיש — הוא לב השיקום הכלכלי. הוא אולי לא נוח בהתחלה, אבל הוא מלמד התנהלות בריאה שמונעת חזרה לחובות. רבים מגלים שדווקא ההתנהלות בלי אשראי מחזירה להם שליטה על הכסף, כי הם רואים בדיוק כמה יש ומוציאים רק את זה.
חיובים קבועים שיורדים מהכרטיס
נקודה מעשית שחשוב לטפל בה: הרבה חיובים קבועים יורדים אוטומטית מכרטיס האשראי — ביטוחים, מנויים, חשבונות, הוראות קבע. אם הכרטיס מבוטל, החיובים האלה ׳ייפלו׳, וזה עלול ליצור בעיות (ביטוח שמתבטל, חוב שמצטבר על שירות חיוני). לכן, חשוב למפות מראש אילו חיובים קבועים יש ולהיערך.
ההיערכות: להעביר את החיובים החיוניים (כמו ביטוח בריאות, חשמל) לאמצעי תשלום אחר — הוראת קבע מהחשבון, כרטיס דביט, או הסדר ישיר. כך מבטיחים שהשירותים החיוניים ימשיכו בלי הפרעה. תכנון מסודר של מעבר החיובים הקבועים מונע ׳הפתעות׳ לא נעימות בתחילת ההליך.
חשבון הבנק עצמו בהליך
מעבר לכרטיסים ולמינוס, יש את חשבון הבנק עצמו. בהליך חדלות פירעון, מתנהלים מול הבנק בצורה מסודרת. לעיתים נפתח או מוגדר חשבון לניהול ההליך, וההתנהלות הכספית עוברת דרכו בשקיפות. הבנק יודע על ההליך, וההתנהלות מולו משתנה בהתאם.
חשוב לדעת: עצם היותכם בחדלות פירעון אינו אומר שאתם נשארים בלי חשבון בנק. אתם זקוקים לחשבון כדי לנהל את חייכם — לקבל משכורת, לשלם הוצאות שוטפות. ההליך מאפשר התנהלות בנקאית מסודרת, גם אם מותאמת. הצורך הבסיסי בחשבון לניהול החיים השוטפים נשמר.
להפסיק להשתמש באשראי לפני ההליך
נקודה חשובה ורגישה: אם אתם יודעים שאתם בדרך לחדלות פירעון, חשוב להפסיק לצבור חובות חדשים באשראי. להמשיך ׳למשוך׳ מהכרטיסים ומהמסגרת ביודעין, כשברור שלא תוכלו לשלם, סמוך לכניסה להליך — עלול להתפרש כחוסר תום לב ולסכן את ההליך. ההליך בוחן את ההתנהלות שלפניו.
ההיגיון: לא הוגן ׳לרוקן׳ את כל מסגרות האשראי ממש לפני בקשת הפטר, ביודעין שלא תשלמו. זה שונה מחובות שנצברו במצוקה אמיתית לאורך זמן. ההבחנה בין ׳חוב שנוצר ממצוקה אמיתית׳ לבין ׳ניצול אשראי ערב ההליך׳ חשובה. לכן, ברגע שמבינים שמתקרבים להליך, כדאי להיוועץ ולא להמשיך לצבור.
בניית אשראי מחדש אחרי ההפטר
אז מה קורה אחרי ההפטר? האם נשארים בלי אשראי לנצח? ממש לא. אחרי ההליך, אפשר בהדרגה לבנות מחדש את היכולת לקבל אשראי. זה לוקח זמן וסבלנות, אבל זה אפשרי לחלוטין. התחלה בכרטיס דביט, התנהלות מסודרת, חיסכון — כל אלה בונים מחדש את האמון ואת היכולת.
כפי שהרחבתי במאמרים על החיים אחרי הפטר, ההפטר אינו ׳כתם לנצח׳. עם הזמן והתנהלות נכונה, חוזרים להיות צרכני אשראי רגילים — אך הפעם, בתקווה, מתוך שליטה ולא מתוך מחסור. השיקום הכלכלי כולל גם את בנייתה מחדש של היכולת לקבל אשראי, בצורה בריאה.
לתושבי עפולה והצפון
במשרד בעפולה אני פוגש הרבה אנשים שהחובות שלהם הם בדיוק מהסוג הזה — מינוס שתפח, מסגרות שנמתחו עד הקצה, וכרטיסי אשראי עמוסים. זה אולי הסוג הנפוץ ביותר של חובות, והוא מצטבר בשקט עד שהופך לבלתי נשלט. הבשורה היא שכל אלה ניתנים לטיפול במסגרת ההליך.
לתושבי עפולה, נצרת עילית, מגדל העמק, טבריה ובית שאן, שמתמודדים עם מינוס וכרטיסים עמוסים, חשוב לדעת: אלה חובות לכל דבר, הם נכנסים להסדר, ויתרתם עשויה להימחק בהפטר. במקום להמשיך לגלגל אותם בריבית, אפשר לטפל בהם בצורה מסודרת ולהתחיל מחדש.
כרטיסים על שם בן/בת הזוג
שאלה נפוצה: ׳יש לי כרטיס נוסף על חשבון בן/בת הזוג, או להפך — מה קורה לזה?׳. כרטיס ׳נוסף׳ (משני) שמקושר לחשבון או לאשראי של אדם אחר מערב את שני האנשים. כשאחד מהם בחדלות פירעון, יש לבחון מי באמת אחראי לחוב — בעל הכרטיס הראשי או המשתמש. זה דומה לסוגיית החשבון המשותף.
חשוב למפות את מבנה הכרטיסים במשפחה: מי בעל הכרטיס הראשי, מי משתמש, ועל שם מי החוב. אם בן הזוג שאינו חייב הוא בעל הכרטיס, החובות שלו אינם בהכרח חלק מהליך החייב. הצגה מסודרת של מבנה הכרטיסים מונעת בלבול ומגינה על בן הזוג שאינו חייב.
הלוואות שנלקחו דרך הכרטיס
מעבר לחיובים רגילים, הרבה אנשים לוקחים הלוואות דרך חברת האשראי — ׳הלוואה מיידית׳, ׳קרדיט׳, פריסת חיובים. אלה למעשה הלוואות לכל דבר, לעיתים בריבית גבוהה, והן חלק מהחוב לחברת האשראי. בחדלות פירעון, גם הלוואות אלה נכללות בהליך ויתרתן עשויה להימחק בהפטר.
אנשים רבים לא מודעים לכמה הם חייבים דרך הכרטיס, כי ההלוואות והקרדיט ׳נבלעים׳ בתוך החיוב החודשי. חלק מהטיפול הוא למפות את כל החובות דרך חברות האשראי — לא רק היתרה השוטפת, אלא גם ההלוואות והקרדיט. כל אלה נכנסים להסדר הכולל ומטופלים יחד.
מה אומרים לחברת האשראי
שאלה מעשית: ׳כשאני נכנס להליך, מה אני אומר לחברת האשראי? ממשיך לדבר איתם?׳. ברגע שנפתח ההליך, ההתנהלות מול חברות האשראי והבנק עוברת למסגרת המסודרת של ההליך. שיחות הגבייה הישירות אמורות להיפסק (בזכות העיכוב על הליכי גבייה), והנושים מפנים את תביעותיהם להליך.
המשמעות המשחררת: אינכם צריכים עוד להתמודד לבד מול לחצי הגבייה של חברות האשראי. במקום שכל חברה תרדוף אתכם בנפרד, הכל מתנקז להליך אחד. זו אחת ההקלות המיידיות — סוף ללחץ המתמיד של שיחות וגבייה מחברות האשראי, והכל עובר למסלול מסודר ומפוקח.
צ׳קים שחזרו וחשבון מוגבל
מצב נפוץ שמלווה חובות הוא צ׳קים שחזרו (לא כובדו) והגבלת החשבון. כשמצטברים צ׳קים שחזרו, הבנק עלול להגביל את החשבון, מה שמקשה עוד יותר על ההתנהלות. החובות הנובעים מצ׳קים שחזרו הם חלק מהתמונה הכוללת, ונכללים בהליך חדלות פירעון ככל חוב אחר.
הגבלת חשבון בשל צ׳קים שחזרו היא בעיה נפרדת אך קשורה, שיש לטפל בה. במסגרת הסדרת החובות, אפשר לבחון גם את נושא ההגבלות. המטרה היא לא רק למחוק את החובות, אלא גם להחזיר לאדם יכולת התנהלות בנקאית תקינה, כך שיוכל לנהל את חייו הכלכליים מחדש.
נתוני אשראי ודירוג
נושא שמטריד רבים הוא נתוני האשראי — המידע על ההתנהלות הפיננסית שמוחזק במאגרי נתוני אשראי, ומשפיע על היכולת לקבל אשראי בעתיד. חובות, פיגורים והליכים משפיעים על נתוני האשראי. השאלה ׳מה יקרה לדירוג שלי׳ מעסיקה אנשים שחוששים שההליך ׳יסמן׳ אותם לנצח.
חשוב לדעת: גם אם החובות וההליך משפיעים על נתוני האשראי בטווח הקצר, זה אינו מצב נצחי. עם הזמן, אחרי ההפטר והתנהלות מסודרת, נתוני האשראי משתקמים, והיכולת לקבל אשראי חוזרת בהדרגה. כפי שהרחבתי במאמרים על החיים אחרי הפטר, השיקום הכלכלי כולל גם את שיקום נתוני האשראי לאורך זמן.
התנהלות בריאה במקום חרדת אשראי
מעבר לצד המשפטי, יש כאן גם שינוי תפיסתי חשוב. הרבה אנשים מגיעים לחובות בדיוק כי הם חיו על אשראי — גלגלו מינוס, משכו ממסגרות, שילמו מינימום בכרטיס וצברו ריבית. ההליך הוא הזדמנות לשבור את המעגל הזה וללמוד התנהלות בריאה: לחיות מהכסף שיש, לתכנן הוצאות, ולהפסיק לרדוף אחרי החוב.
השינוי הזה אינו קל, אבל הוא משחרר. אנשים שעברו את התהליך מספרים שדווקא החיים בלי אשראי החזירו להם שקט ושליטה — הם יודעים בדיוק כמה יש, מוציאים רק את זה, ולא חיים בחרדה מהחיוב הבא. זו אולי המתנה הגדולה ביותר של ההליך: לא רק מחיקת חובות, אלא חזרה להתנהלות כלכלית בריאה ושקטה.
המסגרת החוקית — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018
הליכי חדלות הפירעון בישראל מתנהלים כיום לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ששירתה את המדינה עשרות שנים. מטרתו המוצהרת של החוק כפולה: שיקומו הכלכלי של החייב והבאתו ל׳פתיחת דף חדש׳, לצד פירעון מרבי והוגן של החובות לנושים. כלומר, המחוקק עצמו העמיד את השיקום — ולא את הענישה — במרכז ההליך, וזו בדיוק התפיסה שמלווה את עבודתי מול כל לקוח.
החוק קובע שני מסלולים לפי היקף החוב: חובות בהיקף נמוך יחסית מנוהלים בפני רשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, ואילו חובות גדולים יותר מתנהלים בבית המשפט המחוזי בליווי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי — יחידה במשרד המשפטים שהחליפה את ׳הכונס הרשמי׳. הסף הכספי בין המסלולים מתעדכן מעת לעת, ולכן בכל מקרה חשוב לבדוק מהו הסכום המעודכן ומהו המסלול הנכון. הממונה אף מפעיל מוקד שירות ארצי בטלפון *5067 (ימים א׳–ה׳, 08:00–16:00).
מדוע חשוב ליווי משפטי
ההתנהלות עם כרטיסי אשראי, מסגרת ומינוס בחדלות פירעון דורשת תכנון מעשי — מה קורה לחיובים הקבועים, איך מתנהלים בלי אשראי, ואיך נמנעים מצבירת חוב ערב ההליך. עו״ד דוד אהרן משה, ממשרד עורכי דין בעפולה, ילווה אתכם בהיערכות נכונה מול הבנק וחברות האשראי, ידאג שהשירותים החיוניים ימשיכו, ויסדיר את חובות האשראי במסגרת ההליך — עד למחיקתם ולפתיחת דף חדש.
שאלות נפוצות
המינוס והמסגרת בבנק נכללים בחדלות פירעון?
כן. מינוס ויתרה שלילית במסגרת הם חוב לבנק לכל דבר, בדיוק כמו הלוואה, ולכן הם נכללים בהליך ועשויים להימחק בהפטר יחד עם שאר החובות. הרבה אנשים לא חושבים על המינוס כ׳חוב אמיתי׳ — אבל הוא כן.
מה קורה לחוב בכרטיס האשראי?
חוב בכרטיס (כולל קרדיט, תשלומים נדחים והלוואות דרך הכרטיס) הוא חוב אזרחי שנכלל בהליך. חברות האשראי מגישות תביעות חוב, ויתרת החוב עשויה להימחק בהפטר. אינכם צריכים לשלם אותן בנפרד מחוץ להליך.
יבטלו לי את כרטיסי האשראי?
סביר שכרטיסים שמקושרים לחובות שנכנסים להליך יבוטלו או יוגבלו — כי אי אפשר למחוק חוב ישן ובו-זמנית לצבור חוב חדש באותו כרטיס. צריך להיערך לחיות בלי אשראי רגיל בתקופת ההליך, וזה גם חלק מהשיקום.
איך משלמים בלי כרטיס אשראי?
בכרטיס דביט (חיוב מיידי מהיתרה שבחשבון), במזומן ובהעברות. כרטיס דביט הוא כלי בריא יותר שמונע צבירת חוב — משלמים רק ממה שיש. המעבר לחיים מהכסף שיש, ולא מאשראי, הוא לב השיקום הכלכלי.
מה עם חיובים קבועים שיורדים מהכרטיס?
חשוב למפות אותם מראש (ביטוחים, מנויים, חשבונות) ולהעביר את החיוניים לאמצעי תשלום אחר (הוראת קבע מהחשבון, דביט), כדי שלא ׳ייפלו׳ ויצרו בעיות. תכנון מסודר של מעבר החיובים מונע הפתעות לא נעימות.
אישאר בלי אשראי לנצח אחרי ההליך?
לא. אחרי ההפטר אפשר לבנות מחדש בהדרגה את היכולת לקבל אשראי — זה לוקח זמן וסבלנות אך אפשרי לחלוטין. ההפטר אינו כתם לנצח, ועם התנהלות נכונה חוזרים להיות צרכני אשראי רגילים, הפעם מתוך שליטה.
קראו גם בנושא
- מה מותר ואסור לעשות עם הכסף במהלך חדלות פירעון — המדריך להתנהלות נכונה
- חובות לבני משפחה ומקורבים בחדלות פירעון — האם אפשר להחזיר להם, ומה מעמדם
- חדלות פירעון של בני זוג – תיק משותף, חובות משפחתיים והפטר לשני בני הזוג
- שיקום כלכלי אחרי הפטר – איך בונים מחדש אשראי, חוסכים ומונעים נפילה לחובות
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם
- אכיפת פסק דין הצהרתי בהוצאה לפועל – האם ניתן לבצע פסק דין הצהרתי ומה צריך לעשות?
- פינוי מושכר בישראל – המדריך המלא לבעלי דירות ושוכרים: כיצד לפנות שוכר במהירות ובחוק?
- פירוק חברה בע״מ בישראל – המדריך המלא לבעלי מניות, דירקטורים ועסקים
מקורות רשמיים והרחבה
- הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי — אתר רשמי (משרד המשפטים)
- מערכת ׳ממו-נט׳ — הגשת בקשות מקוונות לממונה (משרד המשפטים)
- כל-זכות — חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)
יש לכם שאלה בנושא?
אל תישארו עם ספקות — פנו אליי לייעוץ אישי ומקצועי בעפולה ובצפון.