אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני נשאל במשרד היא: ׳האם מותר לי להקליט שיחה בלי שהצד השני יודע?׳ התשובה הקצרה היא שבמקרים רבים בישראל התשובה היא כן, אך כמו כמעט בכל סוגיה משפטית — המציאות מורכבת יותר וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
הכלל הבסיסי בישראל
על פי הדין בישראל, ככלל, אדם המשתתף בעצמו בשיחה רשאי להקליט אותה גם מבלי ליידע את המשתתפים האחרים. כלומר, אם אתם צד לשיחה — טלפונית, פרונטלית או מקוונת — ברוב המקרים עצם ההקלטה אינה מהווה עבירה.
לעומת זאת, כאשר אדם מקליט שיחה שהוא אינו צד לה, או מאזין לשיחה פרטית של אחרים ללא היתר חוקי, עלולות להתעורר סוגיות משפטיות שונות ואף טענות לעבירות על החוק.
האם הקלטה תמיד קבילה בבית המשפט?
לא בהכרח. עצם העובדה שהקלטה בוצעה אינה מבטיחה שהיא תתקבל כראיה או שתשיג את התוצאה שהמקליט מצפה לה. בתי המשפט בוחנים בין היתר:
- כיצד בוצעה ההקלטה.
- האם ההקלטה אותנטית.
- האם בוצעו עריכות.
- מה נסיבות השיחה.
- האם נפגעו זכויות אחרות של מי מהצדדים.
לכן לא כל הקלטה מובילה בהכרח לניצחון בהליך משפטי.
מתי אנשים מקליטים שיחות?
במהלך השנים נתקלנו במקרים רבים שבהם אנשים בחרו להקליט שיחות הקשורות ל:
- סכסוכים עסקיים.
- מחלוקות כספיות.
- יחסי עבודה.
- סכסוכים בין שותפים.
- מחלוקות משפחתיות.
- הליכי משא ומתן.
לעיתים ההקלטה מסייעת להוכחת טענות, ולעיתים דווקא יוצרת מחלוקות חדשות.
לא כל טענה לפגיעה בפרטיות מתקבלת
חשוב להבין שגם כאשר מוגשות טענות שונות הנוגעות להקלטות, אין משמעות הדבר שבית המשפט יקבל אותן באופן אוטומטי. במסגרת טיפולו של משרדנו בתיק אזרחי שבו הועלו טענות דומות ביחס להקלטות ולפגיעה נטענת בזכויות שונות, הצלחנו להדוף את הטענות שהועלו נגד לקוח המשרד.
בסופו של ההליך נדחתה התביעה, ובית המשפט חייב את הצד שכנגד בהוצאות משפט משמעותיות וחריגות ביחס לסוג זה של הליכים. מטעמי צנעת הפרט וחיסיון לקוח–עורך דין לא ניתן לפרט מעבר לכך או לחשוף את זהות הצדדים. עם זאת, המקרה ממחיש כי לא כל טענה המועלית סביב הקלטה מתקבלת באופן אוטומטי, וכי יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.
הטעות הנפוצה ביותר
אנשים רבים מקבלים עצות מחברים, מהרשתות החברתיות או מקבוצות שונות באינטרנט וסבורים שכל הקלטה היא מותרת או שכל הקלטה היא אסורה. שתי ההנחות הללו אינן מדויקות. החוק, הפסיקה והנסיבות העובדתיות של כל מקרה עשויים להשפיע על התוצאה.
לפני שאתם מקליטים
לפני ביצוע הקלטה שעתידה לשמש בהליך משפטי, מומלץ לבחון:
- האם אתם צד לשיחה.
- מה מטרת ההקלטה.
- כיצד תישמר ההקלטה.
- האם קיימות סוגיות פרטיות מיוחדות.
- האם קיימת רגישות משפטית נוספת בנסיבות המקרה.
לעיתים פעולה שנראית פשוטה יכולה לקבל משמעות משפטית רחבה יותר בהמשך.
סיכום
במקרים רבים הדין בישראל מאפשר לאדם להקליט שיחה שהוא משתתף בה גם ללא ידיעת הצד השני. עם זאת, שאלות של קבילות, פרטיות, משקל ראייתי והשלכות משפטיות נבחנות בכל מקרה לגופו. לכן חשוב להימנע ממסקנות גורפות ולבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות. בסופו של יום, מה שנראה מותר במקרה אחד עשוי לעורר שאלות שונות לחלוטין במקרה אחר.
משרד עו״ד דוד אהרן משה — ליטיגציה אזרחית, מקרקעין, הוצאה לפועל וחדלות פירעון.
גילוי נאות
המאמר נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או המלצה לנקיטת פעולה כלשהי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, הוראות הדין והפסיקה העדכנית. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני לפני קבלת החלטות או נקיטת פעולות בעלות משמעות משפטית.