אחת הדאגות של נתבע היא: ׳נניח שאנצח בתיק — האם אקבל בחזרה את ההוצאות שהוצאתי? ומה אם התובע הוא חברה ריקה, או אדם חדל פירעון, שאין לו ממה לשלם?׳. במצבים כאלה, הנתבע עלול ׳לנצח על הנייר׳ אך להישאר עם הוצאות משפט כבדות שלא ייפרעו. הדין מציע כלי הגנה: ׳ערובה להוצאות׳ — דרישה שהתובע יפקיד סכום מראש, שישמש לכיסוי הוצאות הנתבע אם התביעה תיכשל. הכלי מאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הגנה על נתבע מפני תביעת סרק של מי שאין ממנו להיפרע. במאמר זה אסביר.
הבעיה: ניצחון בלי פירעון הוצאות
כשנתבע מנהל הגנה, הוא מוציא כסף — שכר טרחה, אגרות, מומחים. אם ינצח, מגיע לו לרוב שהתובע ישלם את הוצאותיו. אבל מה אם לתובע אין ממה לשלם — הוא חברה חסרת נכסים, תושב חוץ שקשה לגבות ממנו, או חדל פירעון? אז הנתבע ׳ינצח׳ אך יישא בעצמו בכל ההוצאות. זו בעיה אמיתית שהכלי של ערובה להוצאות נועד לפתור.
הסיכון של נתבע: לנצח בתיק אך להישאר עם הוצאות כבדות שאין ממי לגבות.
מהי ערובה להוצאות
ערובה להוצאות היא דרישה מהתובע להפקיד מראש סכום כסף (או ערבות), שישמש לכיסוי הוצאות הנתבע אם התביעה תידחה והתובע יחויב בהוצאות. כך, אם הנתבע ינצח, יש ׳כיס׳ שממנו ייגבו ההוצאות — ולא רק פסק דין תיאורטי נגד מי שאין לו. הערובה ׳מבטיחה׳ את ההוצאות מראש.
הערובה היא בטוחה: כסף שמופקד מראש כדי להבטיח שהוצאות הנתבע ייפרעו אם ינצח.
מתי דורשים ערובה
דרישת ערובה אינה אוטומטית — היא חריג, כי היא מגבילה את זכות הגישה לערכאות. בית המשפט שוקל אותה במצבים שבהם יש חשש ממשי שהתובע לא יוכל לשלם הוצאות: בעיקר כשהתובע הוא תאגיד שיש חשש לחוסנו הכלכלי, או כשהתובע הוא תושב חוץ שקשה לגבות ממנו. במצבים כאלה, הדרישה מאזנת בין זכות התביעה להגנת הנתבע.
הערובה נדרשת בעיקר מתאגיד שכושר הפירעון שלו מוטל בספק, או מתובע שקשה לגבות ממנו.
תאגיד תובע
מצב נפוץ במיוחד: כשהתובע הוא חברה. שכן בחברה, האחריות מוגבלת — אם החברה תפסיד ולא תוכל לשלם, הנתבע יישאר בלי פירעון, ולא יוכל לגבות מבעלי המניות. לכן, כשחברה תובעת ויש חשש לחוסנה הכלכלי, הדין מאפשר לדרוש ערובה — כדי שהנתבע לא יישא לבדו בהוצאות אם ינצח מול חברה ריקה.
כשחברה תובעת — בשל האחריות המוגבלת — דרישת ערובה היא כלי הגנה חשוב לנתבע.
תובע תושב חוץ
מצב נוסף: תובע שמתגורר מחוץ לישראל ואין לו נכסים בארץ. גם אם יינתן נגדו פסק הוצאות, גבייתו בחו״ל מורכבת, יקרה ולעיתים בלתי אפשרית. לכן, כשתובע זר מנהל תביעה בישראל, ניתן לדרוש ערובה — כדי להבטיח שהנתבע יוכל להיפרע בפועל, ולא רק ׳על הנייר׳ במדינה רחוקה.
מול תובע זר שקשה לגבות ממנו — ערובה מבטיחה פירעון מעשי, לא תיאורטי.
האיזון מול זכות הגישה לערכאות
מנגד, יש ערך חשוב: זכות הגישה לערכאות — שלכל אדם תהיה אפשרות לתבוע את זכויותיו, גם אם הוא דל אמצעים. דרישת ערובה גבוהה מדי עלולה ׳לחסום׳ תובע אמיתי וצודק שאין לו כסף. לכן בית המשפט מאזן: הוא לא ירתיע תובע צודק, אך גם לא יאפשר תביעת סרק של מי שאין ממנו להיפרע. גובה הערובה נקבע באיזון זה.
בית המשפט מאזן: הגנה על הנתבע מצד אחד, ושמירה על זכות הגישה לערכאות מצד שני.
גובה הערובה
אם נדרשת ערובה, גובהה נקבע לפי שיקול דעת — מתוך אומדן של ההוצאות הצפויות לנתבע, אך תוך זהירות שלא לקבוע סכום שיחסום את התובע. הסכום צריך להיות מספיק כדי להגן על הנתבע, אך לא מופרז. קביעת הגובה הנכון היא חלק מהאיזון, ושני הצדדים יכולים לטעון לגביו.
גובה הערובה צריך להגן על הנתבע מבלי לחסום תובע צודק — וזה נתון לטיעון.
מה לעשות — כנתבע וכתובע
כנתבע: אם תבעה אתכם חברה ריקה או תובע שקשה לגבות ממנו, שקלו לבקש ערובה להוצאות — זו הגנה חשובה שעלולה אף להרתיע תביעת סרק. כתובע: אם דרשו מכם ערובה, היערכו — הציגו את חוסנכם או טענו נגד גובה מופרז, כדי שהדרישה לא תחסום את תביעתכם הצודקת. בשני הצדדים, הטיפול בסוגיה דורש מהלך מושכל.
הערובה היא נשק לנתבע ואתגר לתובע — ושני הצדדים צריכים לטפל בה נכון.
מדוע חשוב ליווי משפטי
סוגיית הערובה להוצאות דורשת איזון עדין בין הגנה על נתבע לבין זכות הגישה לערכאות, וניהול נכון של הטיעונים לגבי עצם הדרישה וגובהה. עורך דין הבקיא בליטיגציה ידע, כנתבע, מתי ואיך לבקש ערובה שתגן עליכם, וכתובע — איך להתמודד עם דרישה כזו כדי שלא תחסום אתכם. הטיפול בסוגיה משפיע על כל כדאיות ההליך.
שאלות נפוצות
מהי ערובה להוצאות?
דרישה מהתובע להפקיד מראש סכום כסף או ערבות, שישמש לכיסוי הוצאות הנתבע אם התביעה תידחה והתובע יחויב בהוצאות — בטוחה שמבטיחה את פירעון ההוצאות.
מתי דורשים ערובה להוצאות?
זה חריג, לא אוטומטי. בעיקר כשיש חשש ממשי שהתובע לא יוכל לשלם הוצאות — תאגיד שחוסנו הכלכלי מוטל בספק, או תובע תושב חוץ שקשה לגבות ממנו.
למה דורשים ערובה כשחברה תובעת?
בחברה האחריות מוגבלת — אם תפסיד ולא תשלם, הנתבע יישאר בלי פירעון ולא יוכל לגבות מבעלי המניות. הערובה מגינה עליו מפני תביעה של חברה ריקה.
ומה לגבי תובע מחו״ל?
כשלתובע זר אין נכסים בארץ, גביית פסק הוצאות בחו״ל מורכבת ויקרה. ערובה מבטיחה שהנתבע יוכל להיפרע בפועל ולא רק ׳על הנייר׳.
זה לא פוגע בזכות לתבוע?
יש איזון. דרישת ערובה גבוהה מדי עלולה לחסום תובע צודק דל אמצעים. לכן בית המשפט מאזן — לא ירתיע תובע צודק, אך גם לא יאפשר תביעת סרק של מי שאין ממנו להיפרע.
אני נתבע — כדאי לי לבקש ערובה?
אם תבעה אתכם חברה ריקה או תובע שקשה לגבות ממנו, שקלו זאת — זו הגנה חשובה שעשויה אף להרתיע תביעת סרק. כדאי להיוועץ לגבי הסיכוי וגובה הסכום.
קראו גם בנושא
- עדים, תצהירים וחקירה נגדית – כך מנהלים עדויות שמכריעות את המשפט
- ראיות ונטל ההוכחה במשפט האזרחי – מי צריך להוכיח, מה, וכיצד בונים תיק מנצח
- ערעור על פסק דין – מתי, איך ומה הסיכויים? המדריך המלא לערעור
- ניהול תביעה אזרחית – מכתב התביעה ועד פסק הדין: כל שלבי ההליך המשפטי