
טור אישי מאת עו״ד דוד אהרן משה.
לאורך השנים, כעורך דין וכאדם, פגשתי אלפי אנשים. אנשים שחוו הצלחות ואנשים שחוו כישלונות. אנשים שביקשו להקים משפחה ואנשים שהתמודדו עם פרידה. אנשים שביקשו להסדיר את מעמדם בישראל. זוגות נשואים, ידועים בציבור, זוגות חד-מיניים, ישראלים שהתאהבו באזרחים זרים, טרנסג׳נדרים וטרנסג׳נדריות.
ובסופו של דבר, ככל שחולפות השנים, אני מגלה שוב ושוב שהסוגיה האמיתית אינה משפטית — היא אנושית. מאחורי כל תיק יש אדם, מאחורי כל בקשה יש סיפור חיים, ומאחורי כל מאבק משפטי יש אדם שמבקש לחיות את חייו בכבוד.
אני אדם מסורתי – אבל קודם כל אדם
אני אדם מסורתי. אני מאמין ביהדות, בערכי המשפחה, ובחשיבות המסורת היהודית כחלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית של מדינת ישראל. אבל לצד זאת אני מאמין גם בעיקרון יהודי עמוק לא פחות, שלדעתי נשכח לעיתים בשיח הציבורי — ההבחנה בין „בין אדם לחברו” לבין „בין אדם למקום”.
במילים פשוטות: לפני הוויכוחים הפוליטיים, הדתיים או האידיאולוגיים — עומד בן אדם. וכאשר אני פוגש אדם, אני משתדל קודם כל לראות את האדם: לא את ההגדרה שלו, לא את נטייתו המינית, לא את דתו, לא את צבע עורו ולא את המדינה שממנה הגיע. קודם כל בן אדם.
המדינה לא צריכה לבחור בשבילנו את מי לאהוב
במהלך השנים נתקלתי במקרים רבים שבהם שני אנשים בוגרים ואחראים ביקשו לחיות יחד, אך מצאו את עצמם מול מגבלות משפטיות או בירוקרטיות. לפעמים מדובר ביהודי ויהודייה, לפעמים ביהודי ולא-יהודייה, לפעמים בזוג נשים, לפעמים בזוג גברים, לפעמים באזרח ישראלי ובת זוג זרה, ולפעמים באדם טרנסג׳נדר המבקש לחיות את חייו בשקט ובכבוד.
השאלה שאני שואל את עצמי תמיד פשוטה: אם שני מבוגרים בוחרים לחיות יחד, להקים בית, לחלוק רכוש, לדאוג זה לזה ולהקים משפחה — מדוע המדינה צריכה להקשות עליהם?
נישואין אזרחיים בישראל – הפער בין המציאות לחוק
המציאות בישראל מעניינת. מצד אחד, אין מסלול מלא של נישואין אזרחיים בישראל; מצד שני, המדינה מכירה בנישואין אזרחיים רבים שנערכו מחוץ לישראל. המשמעות היא שזוג יכול לעלות על מטוס, להינשא בקפריסין, פראג, ניו יורק או במדינה אחרת, לחזור לישראל — והמדינה תכיר בנישואין. המצב הזה יוצר שאלה פשוטה: אם המדינה מכירה בנישואין לאחר שנערכו בחו״ל, מדוע לא לאפשר לאזרחיה לבצע אותם גם כאן?
זוגות מאותו מין – המציאות כבר כאן
לא משנה מה דעתו האישית של אדם על הנושא — המציאות קיימת. בישראל חיים כיום אלפי זוגות חד-מיניים. הם עובדים, משלמים מיסים, רוכשים דירות, מנהלים עסקים, מגדלים ילדים, משרתים בצה״ל ותורמים לחברה, ומבקשים בדיוק את אותם הדברים שרוב האנשים מבקשים: אהבה, יציבות, משפחה, ביטחון והגנה משפטית. אני סבור כי אדם אינו מאבד את זכויותיו האזרחיות משום שהוא אוהב אדם אחר מאותו המין.
הקהילה הגאה והמשפט הישראלי
בשנים האחרונות המשפט הישראלי התקדם משמעותית בתחומים רבים הנוגעים לקהילה הגאה, למשל:
- הכרה בזוגות חד-מיניים.
- זכויות רכושיות.
- זכויות ירושה.
- הסכמי חיים משותפים.
- זכויות סוציאליות.
- הכרה בנישואין שנערכו בחו״ל.
- הסדרת מעמד לבני זוג זרים.
- זכויות הורות במקרים מסוימים.
אבל עדיין קיימים תחומים שבהם המציאות החברתית מתקדמת מהר יותר מהחקיקה.
טרנסג׳נדרים וטרנסג׳נדריות – הזכות לחיות בכבוד
אחד הדברים שלמדתי לאורך השנים הוא שהחיים מורכבים הרבה יותר מכפי שנדמה לאנשים מבחוץ. קל מאוד לשפוט, קשה יותר להקשיב. מאחורי כל אדם טרנסג׳נדר או טרנסג׳נדרית יש סיפור חיים, משפחה, חלומות, קשיים ומאבקים. ולכן, גם כאשר אנשים מחזיקים בדעות שונות, אני מאמין שהבסיס חייב להיות כבוד אנושי: אפשר להסכים, אפשר לא להסכים — אבל אסור לשכוח שמדובר בבני אדם.
זוגיות בין ישראלים לבין אזרחים זרים
תחום נוסף שבו אני נתקל לא מעט הוא זוגיות בין אזרח ישראלי לבין בן או בת זוג זרים. אהבה אינה עוצרת בגבולות, ולעיתים אדם ישראלי מוצא את עצמו במערכת יחסים עם אדם ממדינה אחרת. במקרים כאלה מתחילות שאלות מורכבות של מעמד בישראל, אשרות, חיים משותפים, נישואין, ילדים ותושבות. המשפט הישראלי מעניק פתרונות שונים, אך ההליכים לעיתים מורכבים ודורשים ליווי מקצועי.
ישראל מול אירופה וארצות הברית
כאשר משווים את ישראל למדינות רבות באירופה או לארצות הברית, רואים מודל שונה. ברוב המדינות הללו קיימים נישואין אזרחיים מלאים, והמדינה מאפשרת לאנשים לבחור כיצד להינשא — הדת אינה מבוטלת: מי שרוצה טקס דתי מקיים טקס דתי, ומי שרוצה טקס אזרחי בוחר במסלול אזרחי. לדעתי זהו מודל ששווה לבחון — לא משום שהוא אירופי או אמריקאי, אלא משום שהוא מעניק לאזרח חופש בחירה רחב יותר.
האם אפשר להיות יהודי, מסורתי ולתמוך בחופש בחירה?
לדעתי כן, ואני אומר זאת כאדם מסורתי. אינני רואה סתירה בין שמירה על המסורת היהודית לבין מתן אפשרות לאחרים לבחור בדרך חיים שונה. היהדות חזקה דיה, המסורת חזקה דיה, והזהות היהודית חזקה דיה — היא אינה זקוקה לכפייה כדי להתקיים.
החברה הישראלית חזקה דווקא כשהיא מגוונת
אחד הדברים היפים בישראל הוא המגוון האנושי: דתיים וחילונים, מסורתיים, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, עולים חדשים וותיקים, להט״ב וסטרייטים, אנשי ימין ואנשי שמאל — כולנו חיים כאן יחד. ואם יש לקח אחד שלמדתי מהחיים ומהמקצוע, הוא שהחברה חזקה יותר כאשר היא יודעת להכיל מורכבות.
לסיכום – חופש, אחריות וכבוד
אני מאמין בחופש, באחריות, במשפחה ובמסורת — ואני מאמין שגם מי שבוחר לחיות אחרת ממני זכאי לחיות בכבוד. בסופו של דבר, תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות האדם, לא להחליט עבורו כיצד לנהל את חייו האישיים. אפשר להתווכח על חקיקה ועל מדיניות, אבל אסור לשכוח את הדבר החשוב ביותר:
מאחורי כל תיק, מאחורי כל חוק ומאחורי כל מאבק ציבורי — עומד בן אדם. ואני מאמין שקודם כל צריך לראות אותו.
עו״ד דוד אהרן משה
עו״ד דוד אהרן משה עוסק בליטיגציה אזרחית, חדלות פירעון, הוצאה לפועל, מקרקעין, אגודות שיתופיות, הסדרת מעמד לבני זוג זרים, צוואות וירושות וייעוץ עסקי. במהלך השנים ייצג אלפי לקוחות מכל מגזרי החברה הישראלית, מתוך תפיסה מקצועית של כבוד האדם, מתן שירות אישי וליווי משפטי איכותי. טלפון: 04-6790330 · נייד: 050-231-3960 · אתר: oa-law.com · דוא״ל: David@oa-law.com.