חייבים רבים בישראל חיים במשך שנים בתחושה שאין להם דרך אמיתית לצאת ממעגל החובות. הם משלמים מדי חודש צו תשלומים, מתנהלים במסגרת תיק איחוד או חייב מוגבל באמצעים, אך למרות התשלומים החוב כמעט ואינו קטן. במקרים רבים, הסיבה לכך אינה קרן החוב המקורית אלא ריביות פיגורים, הפרשי הצמדה ותוספות שונות שהצטברו לאורך השנים.
החלטה מעניינת וחשובה שניתנה בחודש מאי 2026 בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע עשויה להעניק תקווה לחייבים רבים. במסגרת ההחלטה הופחתו ריביות בתיק איחוד ותיקים בני למעלה מ־20 שנה נסגרו לאחר שנקבע כי קרן החוב שולמה זה מכבר וכי המשך גביית הריביות בנסיבות המקרה אינו מוצדק.
ההחלטה נשענת בין היתר על תיקון מספר 75 לחוק ההוצאה לפועל, אשר הרחיב באופן משמעותי את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות פיגורים בתיקים מתאימים.
למה חייבים רבים מרגישים שהחוב לעולם לא נגמר?
אחת התופעות המוכרות ביותר בהוצאה לפועל היא מצב שבו אדם משלם במשך שנים, אך החוב כמעט ואינו מצטמצם. לדוגמה:
- חוב מקורי של 3,000 ש״ח הופך ל־20,000 ש״ח.
- חוב של 10,000 ש״ח מגיע ל־40,000 ש״ח ואף יותר.
- חייב משלם במשך שנים רבות, אך מרבית התשלום נבלע בריביות ובהוצאות.
כאשר החוב נשאר פתוח לאורך זמן, ריביות הפיגורים ממשיכות להצטבר ולעיתים יוצרות פער עצום בין החוב המקורי לבין יתרת החוב בפועל. מצב זה יוצר תחושת תסכול קשה בקרב חייבים רבים, במיוחד כאשר מדובר בחובות ישנים מאוד שנפתחו לפני עשר, חמש־עשרה ואף עשרים שנה.
המקרה שנדון בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע
במקרה שנדון בפני לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, מדובר היה בחייבת שניהלה תיק איחוד משנת 2019. בתיק האיחוד היו מאוגדים 12 תיקי הוצאה לפועל שונים שנפתחו לאורך שנים רבות, כאשר חלק מהתיקים נפתחו כבר בשנת 2002. היקף החובות הכולל עמד על למעלה מ־271,000 ש״ח.
החייבת שילמה במשך שנים צו איחוד חודשי בסך 300 ש״ח, ובמשך כל התקופה אף אחד מהזוכים לא ביקש להגדיל את צו התשלומים או לבחון מחדש את יכולתה הכלכלית.
הנסיבות האישיות של החייבת
במסגרת הבקשה להפחתת הריביות הוצגו נתונים אישיים מורכבים במיוחד. החייבת, ילידת שנת 1974, גרושה ואם לילד הסובל מנכות. על פי המסמכים שהוצגו:
- היא מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי בנכות רפואית בשיעור של 40%.
- היא מוכרת באי־כושר עבודה בשיעור של 100%.
- היא מתקיימת מקצבת נכות כללית.
- בנה מקבל קצבת ילד נכה.
- היא נעדרת כושר השתכרות בפועל.
בנוסף טענה החייבת כי חלק משמעותי מהחובות נוצר בתקופת נישואיה, שבמהלכה סבלה מאלימות כלכלית ופיזית מצד בן זוגה לשעבר.
מה השתנה בחוק?
במשך שנים רבות האפשרות להפחית ריביות בהוצאה לפועל הייתה מצומצמת יחסית. רשמי ההוצאה לפועל נדרשו להצביע על טעמים מיוחדים על מנת להפחית ריביות מסוימות, והפסיקה פירשה דרישה זו באופן שמרני למדי.
אלא שבשנת 2025 נכנס לתוקף תיקון מספר 75 לחוק ההוצאה לפועל. התיקון שינה את סעיף 81א4 לחוק והרחיב באופן משמעותי את שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל בכל הנוגע להפחתת ריביות פיגורים. הרשמת הדגישה בהחלטתה כי כיום שיקול הדעת רחב יותר מאשר בעבר, וכי הפחתת ריבית הפיגורים אינה מחייבת עוד קיומם של טעמים מיוחדים כפי שנדרש בעבר. מדובר בשינוי בעל משמעות מעשית עצומה עבור חייבים רבים.
מה טענו הזוכים?
מתוך שנים־עשר זוכים בתיק האיחוד, רק שניים בחרו להגיש התנגדות לבקשה. אחד מהם טען כי החייבת ממשיכה ליצור חובות חדשים ולכן אין מקום להפחתת ריביות. זוכה נוסף טען כי מדובר בחוב שטרי ישן וכי הריביות נועדו לשמור על ערך הכסף לאורך השנים. לעומת זאת, עשרה זוכים כלל לא הגישו תגובה לבקשה, אף שההחלטות הומצאו להם כדין באמצעות מערכת התקשורת הממוחשבת.
השיקולים שהובילו להפחתת הריביות
גיל התיקים
חלק מהתיקים נפתחו כבר בשנת 2002. מדובר בחובות בני למעלה מעשרים שנה. כאשר תיק נשאר פתוח במשך תקופה כה ארוכה, עולה השאלה האם הריביות עדיין משרתות את מטרתן המקורית.
היקף התשלומים שבוצעו
במספר תיקים שולם כבר סכום העולה על קרן החוב המקורית. בחלק מהמקרים שולם אף פי שניים ויותר מקרן החוב שנפתחה בתיק.
מצבה הכלכלי של החייבת
הרשמת נתנה משקל לכך שהחייבת מתקיימת מקצבאות, סובלת מנכות ומגדלת ילד בעל צרכים מיוחדים.
התנהלות החייבת
נקבע כי החייבת עמדה במשך שנים בצו התשלומים שנקבע לה ושילמה באופן עקבי.
שינוי מגמת החקיקה
הרשמת התייחסה לכך שהמחוקק עצמו הרחיב את האפשרות להפחית ריביות במסגרת תיקון החוק.
מה החליטה הרשמת?
לאחר בחינת כלל הנתונים קבעה הרשמת כי מתקיימים טעמים המצדיקים הפחתת ריביות בתיקי החייבת. בהחלטתה הורתה על הפחתת ריביות פיגורים בכל שנים־עשר התיקים המאוגדים בתיק האיחוד, ועל סגירת ארבעה תיקים ותיקים במיוחד לאחר שקבעה כי קרן החוב שולמה זה מכבר, ולעיתים אף מעבר לכך.
׳תיק הוצאה לפועל אינו תוכנית חיסכון׳
אחד המשפטים הבולטים ביותר בהחלטה היה: ׳תיק הוצאה לפועל לא מהווה תוכנית חיסכון לזוכים׳. מדובר באמירה משמעותית מאוד. הרציונל של הליכי הוצאה לפועל הוא גביית חוב, לא יצירת מנגנון שבו חוב ממשיך לצבור ריביות ללא סוף כאשר החייב משלם לאורך שנים ומתקשה להיחלץ מהמעגל.
מה ניתן ללמוד מההחלטה?
חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, ואין בהחלטה זו כדי להבטיח תוצאה דומה בכל תיק. עם זאת, ההחלטה מלמדת כי במקרים המתאימים ניתן לבחון:
- הפחתת ריביות פיגורים.
- הפחתת ריביות שנצברו לאורך שנים.
- בחינת תיקים ישנים במיוחד.
- סגירת תיקים שבהם קרן החוב שולמה זה מכבר.
- הקלות שונות במסגרת תיק איחוד.
במיוחד כאשר מדובר בחייבים אשר משלמים באופן עקבי במשך שנים, אך עיקר יתרת החוב מורכב כיום מריביות ותוספות שונות.
מתי כדאי לבדוק אפשרות להפחתת ריביות?
ייתכן שכדאי לבחון את הנושא אם:
- אתם משלמים בתיק איחוד במשך שנים רבות.
- החוב כמעט ואינו קטן למרות התשלומים.
- מדובר בתיקים ישנים מאוד.
- חלק ניכר מהחוב מורכב מריביות.
- קרן החוב כבר שולמה בחלקה הגדול.
- קיימות נסיבות אישיות או רפואיות חריגות.
במקרים מסוימים בדיקה משפטית מקצועית עשויה לגלות אפשרויות שחייבים כלל אינם מודעים לקיומן.
סיכום
החלטת לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע ממאי 2026 ממחישה את השינוי המהותי שחל בתחום הפחתת הריביות בעקבות תיקון מספר 75 לחוק ההוצאה לפועל. באותו מקרה הופחתו ריביות בתיק איחוד שכלל שנים־עשר תיקים, וארבעה תיקים בני למעלה מעשרים שנה נסגרו לאחר שנקבע כי קרן החוב שולמה וכי המשך צבירת הריביות אינו מוצדק בנסיבות העניין.
עבור חייבים רבים מדובר בתזכורת חשובה לכך שגם כאשר החוב נראה בלתי נגמר, קיימים מקרים שבהם הדין מאפשר לבחון מחדש את מבנה החוב ואת רכיב הריביות שנצבר לאורך השנים.
פרטי ההליך
| לשכת ההוצאה לפועל | באר שבע |
| מספר תיק | 513179-09-19 |
| מועד ההחלטה | 24.05.2026 |
| נותנת ההחלטה | כב׳ הרשמת ענת אסידו־תורג׳מן |
הסוגיה המרכזית: הפחתת ריביות פיגורים וריביות בתיק איחוד בהתאם לסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל לאחר תיקון 75 לחוק, תוך בחינת נסיבותיה האישיות של החייבת, גיל התיקים, היקף התשלומים שבוצעו לאורך השנים ושאלת הצדק בגביית ריביות מצטברות.
משרד עו״ד דוד אהרן משה מתמחה בהוצאה לפועל, איחוד תיקים, ביטול עיקולים, חדלות פירעון, הסדרי חוב וליטיגציה אזרחית. ההחלטות של היום — השקט שלך מחר.
גילוי נאות
מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, למסמכים הרלוונטיים ולהוראות הדין והפסיקה העדכניות.